האישה ההינדית והפרה גורל אחד זומן להן: "אמנם שתיהן הוכרזו קדושות אך בשום ארץ אחרת סבלן אינו גדול יותר מאשר בהודו".
עד כמה שזה נשמע מופרך בימינו, בהודו העתיקה לאישה היה מעמד גבוה וחשוב. בתקופה הקדומה הנשים נהנו ממעמד גבוה ושוויוני. הן יכלו לשאת מספר בעלים, להתגרש, אלמנות נישאו בשנית ולא נאלצו להתאבד בשריפה. אפילו אלוהים נתפס כחצי גבר חצי אישה. ממש מעורר קנאה.
אז מה קרה? איך הפכה הודו של ימינו לאנטיתזה לתרבות שהמציאה את הקמה סוטרה-אהבה, מערכת יחסים ומין?
במלחמה כמו במלחמה. המוסלמים פלשו וכפו דת המאמינה באל אחד ומדכאת את ההנאות הגופניות. אחריהם הבריטים שדחקו את ההוללות הגופנית לחדרי חדרים. והיום, אחרי 54 שנות עצמאות מתמודדים ההודים עם מעמד הנשים במאה ה- 21. 75% מנשות הודו לא זוכות לחינוך, משכורתן מופלת והן משוללות זכויות.
עדיף לשלם 500 רופי לשיקוף מ- 50,000 לנדוניה
למרות שהחוק אוסר הפלה בגין מין היילוד, קיים שוק שחור יקר ומסוכן להפלות. מזעזע, אך יש עדויות שנשים שנולדו להן בנות בלידה שנייה ושלישית הרגו אותן ברעל או קברו אותן חיות באדמה. קיימות הערכות כי כמאה תינוקות בנות נרצחות כל חודש!!! בקרב הנשים רווחת האמונה שלאחר מות בת ייוולד בן זכר. למה כל-כך חשוב שייוולד בן? הבן מהווה ביטוח סוציאלי להוריו ופרנסה למשפחה, זאת כיוון שהבנים נשארים בבית לאחר החתונה. נשים בעיר במעמד בינינו יזכו ליחס טוב יותר מאשר בכפרים, הן גם יזכו לחינוך, אך רק מתוך מחשבה שהדבר יעלה את ערכן לחיתון.
לא הרומן הרומנטי
כל הודית שהגיעה לפרקה (ואף לפני כן- 8% מהבנות בגיל 10-14 נשואות ו-50% מהנערות בגילאי 15-19 נשואות) אינה מתחתנת עם בחיר ליבה בשל אהבה. היא נישאת בחוזה שידוכים המאחדה עם הגבר ועם משפחתו. ולא, אין לה אפשרות לומר אף לו מילה בעניין.
יתרה מכך, לאחר החתונה מועברות זכויות האב לחתן שנעשה שליט יחיד עליה ואם הוא קטין הזכות עוברת להוריו.
חתן ב-20 אלף דולר, יד ראשונה, עדיף מרופא
כל אמא פולניה שומרת לבתה איזה סרוויס או שניים ליום חופתה. בהודו מחירי הנדוניה יכולים להרקיע שחקים. הנדוניה מסמלת את כוחה הכלכלי של המשפחה ואם חפצה נפשך בחתן יוקרתי- רופא, בוגר אוניברסיטה, בעל גרין-קארד או כל מקצוע מכניס אחר, הנדוניה שלך תגיע ל-20 אלף דולר. רק כדי לקבל סדר גודל, 100$ הם המשכורת החודשית הממוצעת.
ואל אישך-השפלתך
בפעם הבאה כשתתווכחו תור מי להוריד את הזבל, רק שתדעו שבהודו אין כאלה ויכוחים. ישנה חלוקת תפקידים ברורה- הבעל הוא אל ותפקיד האישה לסגוד לו. אם אינה ממלאת את חובתה קבע מנו, היא מושפלת בעולם הזה ותיוולד ברחם של תן בחיים הבאים. האישה יכולה להגשים עצמה רק בדרך אחת: להיות רעיה, לספק את יצריי בעלה וללדת לו בנים. ולמען הסר ספק, לאישה אין זכויות על רכוש ועל אדמות הבעל. למעשה, היא עצמה רכוש הבעל והוא מצידו מרגיש שזאת זכותו להכותה. יש בתים שמעמדה גבוה רק במעט משל עבד, ואם היא מאכזבת את החותנים שלה (לא מביאה בנים) היא תנודה ואפילו תרצח.
האלמנה השרופה
כל אלמנה עוברת טקס רשמי ההופך אותה מרעיה לאלמנה, מטהורה לטמאה. בטקס משפיל נגזז שיערה וחלים עליה איסורים רבים (למשל, ענידת תכשיטים, לבישת בגדים צבעוניים, נעילת נעליים) כל זאת כדי להבדילה מהסביבה על מנת שלא תפתה חלילה גבר אחר.
אך באפשרות האלמנה להפוך לאלה מקודשת ונערצת. איך? פשוט מאוד. כל שעליה לעשות הוא לקפוץ לאש הבוערת. מעשה הראוי זה נקרא:"סטי" והוא ביטוי הנאמנות הגדול ביותר של אישה לבעלה. אם תעשה כן, לא רק שתביא כבוד גדול למשפחתה היא גם תזכה להתאחד עם בעלה למשך 3.5מיליון שנה (כמספר שיערות האדם).
מ-1856 מותר לאלמנות להתחתן, ובפועל מי שמסכים לשאתן הם נכים, עיוורים ועקרים.
גם ילדות אלמנות
בכפרים המרוחקים לילדות בגיל 6 כבר יש חתן מיועד והן יכולות להפוך לאלמנות עוד בטרם נישאו. כיוון שהן עדין בתולות יש להן אפשרות להינשא בשנית. אך בבתי האלמנות של הודו אפשר למצוא דיירות שלא הגיעו לעשור השני של חייהן. האלמנה נשארת במשפחת בעלה ללא זכויות וללא רכוש. אולי לרבות מהן מנהג הסטי עדיף?
פמיניזם- התקווה לעתיד
בשנות התשעים הצליחה תנועת הנשים בהודו לחלחל לתודעה הציבורית. ב- 1993 האישה הראשונה הצטרפה לצבא, וכיום % 10 מחברי הפרלמנט הן נשים. ארגונים שונים החלו לסייע לנשים, להלוות להן כספים כדי שיוכלו לפתוח עסק כלכלי משלהן. הוקם בנק מיקרו-קרדיט המלווה 90% מכספיו לנשים. יש לזכור שבנקים רגילים לא ייתנו הלוואה לנשים בכלל ולעניות בפרט. עדיין יש לאן להתקדם.
הראל סטנטון, צלם מערכת המגזין "מסע אחר". הרצאות סדנאות לחברות וארגונים.
